הגיע הזמן לסכם את המחוז שסיפק את הדרמה הגדולה ביותר של ליגות ב' העונה ושתי עולות לליגה א'. מי שחקן העונה ? המאמן ? הקבוצה והאכזבה ? הכל בכתבה שלפניכם.

 כל מי שמכיר את הדינמיקה בצפון א' הימר על מג'דל כרום או על כפר כנא כעולה לליגה א' ישירות מהמקום הראשון ואת השנייה במועמדת הבכירה לעלות למבחנים.
אבל כידוע, לכדורגל חוקים משלו ודווקא הקבוצה שהשקיעה הכי הרבה כסף בניסיון לעלות, כפר קנא, כשלה בגדול והשאירה את הבמה דווקא לזו שסיימה במקום השלישי, בהפרש ניכר, ס.כ. מעלות.
לראשונה מאז שבוטלה חשיבותם של הפרשי השערים נערך משחק מכריע על העלייה לליגה א' שסיפק את אחד הדרמות הגדולות ביותר בליגה ב' בעשור האחרון, כולל דו קרב פנדלים.

כל אלו עשו את הבחירה הרבה יותר קשה אך לפני כן, קבלו מעט סטטיסטיקה:

שערים: 713 (23.77 למחזור, 2.97 למשחק)
המחזור הפורה: 27 (33שערים)
הקבוצה הפורה: מג'דל כרום, כפר קנא (64 שערים, 2.13 למשחק)
הקבוצה שכבשה הכי פחות: אחווה עראבה (27 שערים, 0.90 למשחק)
הקבוצה שספגה הכי פחות: מג'דל כרום (15 שערים, 0.48 למשחק)
הקבוצה שספגה הכי הרבה: בית"ר חיפה (62 שערים, 2.06 למשחק)
מלכת התיקו: מכבי טמרה (8 משחקים ללא הכרעה)
התוצאה השכיחה ביותר: 0:1 (הושגה 41 פעמים).
התוצאה הגבוהה ביותר: 0:7 (מג'דל כרום – הפועל סכנין, מחזור 24)
משחקים ללא שערים: 15 במספר.
מלכת ה-0:0: מג'דל כרום (4 פעמים).

כרטיסים צהובים: כ- 1,120 כרטיסים ל-302 שחקנים שונים.
מלך הצהובים: מחמוד אזעיר (הפועל שפרעם) – 14 צהובים (כמעט צהוב בכל שני משחקים). בנוסף ספג השחקן אדום.
אדומים: 95 כרטיסים ל-79 שחקנים שונים.
מלך האדומים: אמיר טרביה (הפועל סכנין) – הורחק 4 פעמים והוסיף עוד 5 צהובים.
הקבוצה האדומה ביותר: מכבי טמרה – 13 כרטיסים אדומים.

אז אחרי כל המספרים האלה הבה ניגש אל החלק המעניין באמת: נבחרת עונת 2013/4 של "דאבל פס:

שוער: רבאח רבאח (מג'דל כרום)
כל מאמן מתחיל יודע שאחד המתכונים לעלייה מאחד המחוזות הצפוניים בליגה ב' הוא שוער יציב. רבאח שהגיע בתחילת העונה מכרמיאל צפת (חיפש מסגרת קלילה יותר מגלל לימודיו), הוכיח בגדול כי יש לו מקום גם בליגה א' כשספג 16 שערים בלבד (ב-32 משחקים כולל בגביע ובמשחק ההכרעה על העלייה) ולקינוח אף התכבד בפנדל המכריע ששלח את קבוצתו לליגה א'. 14 הדקות ש"הפסיד" בכל אותם משחקים מדברות בעד עצמן.


מגן ימני: שמי אדרי (מעלות)
שנתיים ימים חיכה המגן הצעיר(23) לקבל את ההזדמנות ולשחק בהרכב הראשון. הוא לקח אותה בשתי ידיו (או יותר נכון רגליו) והפך אחד מעמודי התווך של מעלות בעונה המצוינת שלה שהסתכמה בעלייה לרבע גמר הגביע ובעלייה לליגה א' דרך הפלייאוף. עוד נשמע עליו בשנים הקרובות.

בלם: חאתם כריים (מג'דל כרום)
כמות השערים הנמוכה שספגה העולה לליגה א' הייתה גם בזכות הבלם הוותיק (32) שסגר עונה שלישית בקבוצה. המגדלור בחלק האחורי. מנוסה מאד, בעל מיקום יוצא מן הכלל שראה מהלך אחד לפני חלוצי היריב שעמדו מולו.

בלם: אליאס איוב (מעלות)
הבאנקר של ג'רי בן חמו בחלק האחורי. כמו עמיתו, ממג'דל כרום, הניסיון בהחלט נתן לו את היתרון במגרש נגד חלוצי היריבות. העובדה שהחמיץ רק משחק אחד (בגלל צהובים) מדברת בעד עצמה.

מגן שמאלי: טהא זידאן (כפר מנדא)
הלב והקפטן הבלתי מעורער של הקבוצה הכי תנועה בליגה ואחד הגורמים לזה שהיא הגיעה בפעם השנייה ברציפות לפלייאוף העליון. מהעמדה שלו כבש לא פחות מ-8 שערים כשהרבה לתמוך בחלק הקדמי. לא הפסיד במהלך כל העונה ולו דקת משחק אחת (!!).

קשר אחורי: ליאור דה כלבו (מעלות)
אם יש שחקן אחד שמעלות חייבת לו את העלייה הרי זהו דה כלבו. כבש שני שערים בדקות הסיום של משחקי הפלייאוף שבזכותם עלתה מעלות למשחק ההכרעה נגד הפועל ד.א. כרמל ורק בגלל זה מגיע לו מקום של כבוד בנבחרת העונה.


קשר אחורי: איאד מנאע (מג'דל כרום)
המנוע של מג'דל מאחור שדרכו עבר כמעט כל כדור שהחל התקפה. שחקן חכם מאד, בעל שליטה מצוינת בכדור שיכול להיות כמעט בכל מקום במגרש. הלב של מג'דל במלוא מובן המילה.

קשר: רוברט ארחיל (מג'דל כרום)
אחרי שנתיים שחונות יחסית דרך כוכבו של החלוץ המבטיח שוב ובגדול. 21 השערים שכבש כשהוא לא תופקד בכלל בחוד ברוב העונה מדברים בעד עצמם. מהיר מאד ובעל מיקום יוצא מן הכלל שיודע להיות בכל זמן שהכדור מטייל ברחבה. שחקן העונה של "דאבל פס".

קשר: באסם ארמלי (כפר כנא)
נקודת האור של הגלקטיקוס של כפר כנא על רקע הכישלון הקולוסלי שלה. הרבה בזכות 17 השערים שלו הקבוצה הגיע כפסע מהעלייה לליגה א'. כשכל חבריו לא עמדו בלחץ לקח ארמלי את המשחק עליו ופעמים לא מעטות אף הכריע במו רגליו משחקים.


חלוץ: חוסין בושנק (שפרעם)
לא בטוח שאחרי העונה הזו בושנק יישאר בהפועל שפרעם. 30 השערים שכבש, כולל השלישייה הענקית על כפר קנא בפלייאוף הביאו את הקבוצה צנועה אל סף העלייה לגמר הפלייאוף הצפוני. חלוץ 9 טבעי (למרות שהוא לובש מס' 7...).

חלוץ: אילן טל (מעלות)
מה יש עוד לומר על אחד החלוצים הכי יעילים בליגות הנמוכות, בעל הבעיטות החופשיות האימתניות ? 20 השערים שכבש ממרומי גילו (36) יכולים בהחלט להילמד בבית ספר לחלוצים צעירים. אחרי הירידה מליגה א', נתן לכולם לדבר ועשה את העבודה במגרש. שאפו.

מאמן העונה: אימן חלאיילה (מג'דל כרום)
אומרים שבליגות הנמוכות אתה לא רק צריך להיות מאמן, אתה גם חייב להיות פסיכולוג. חלאילה בהחלט היה כזה וגם כשהקבוצה איבדה את פער 7 הנקודות לא חדל להאמין ולהחדיר את אותה אמונה לשחקניו. וזה הצליח. כל מילה נוספת - מיותרת
באותה נשימה אפשר להזכיר גם את ג'רי בן חמו ממעלות שעשה עונה ענקית מכל הבחינות שהסתיימה בעלייה גדולה לא פחות לליגה א'. אחד המאמנים היותר מוערכים בליגה שחייב לקבל קרדיט במעלות גם בעונה הבאה.


שחקן העונה: רוברט ארחיל (מג'דל כרום)
האם זו הייתה עונת הפריצה של החלוץ שסומן בגיל נוער להיות ההבטחה הבאה של המגזר ? אם לשפוט ע"פ כמות השערים שלו, בהחלט כן. מה גם שרוב השערים שלו נכבשו כשהגיע מאחור. בעל שליטה בכדור, מיקום מצוין בקיצור יופי של שחקן. עכשיו חובת ההוכחה היא שלו.


תגלית העונה: אחמד עאמר (מכבי טמרה)
14 השערים שכבש במדי הבוגרים (עוד 34 כבש בנוער) אמנם לא הספיקו בכדי להישאר בליגה אולם עבורו זו הייתה עונה חלומית וכנראה בעונה הבאה ייחטף ע"י קבוצה בליגה גבוהה יותר. למרות גילו הצעיר (19), משחק עם המון ביטחון ולא חושש לקחת את המשחק עליו. חלוץ 10 טיפוסי שבנוי כמו אחד כזה.

ציפינו ליותר: שגיא חייט (כפר כנא)
הבחירה לרדת לליגה ב' באמצע העונה הייתה כנראה בגלל הכסף אך בדיעבד עבורו של החלוץ זו הייתה טעות. נכון ששלושה משבעת שעריו במדי כפר כנא היו שערי קלאץ' אך מחלוץ כמוהו ציפו בקבוצה להרבה יותר במיוחד ברגעי האמת אליהם הוא לא ממש הופיע.

אכזבת העונה (קבוצה): בית"ר חיפה
עם חוד כמו שלה היא הייתה צריכה לשחוט את הליגה אולם הבעיה הגדולה שלה הייתה החלק האחורי שספג 62 שערים (הכי הרבה בליגה). בגלל זה היא שרדה בליגה רק במחזור הנעילה.

הפתעת העונה: הפועל שפרעם
על טהרת שחקני הבית בנה המאמן ניסים אדרי קבוצה יוצאת מן הכלל שהגיעה לשיאה ברגעי האמת עם הניצחון הענק על הפועל כפר כנא הגאה. כעת ראשי הקבוצה חייבים לקחת את ההצלחה של העונה ולמנף אותה, אחרת רוב השחקנים הטובים (כולל מלך שערי הלגה, חוסין בושנק), יברחו והקבוצה תחזור לדשדש בחלק התחתון.

נבחרת המשנה:

שוער: אלירן אוחיון (כפר קנא)
25 השערים שספג בליגה הסדירה (רק רבאח ממג'דל ספג פחות ממנו) נתנה לו מקום של כבוד בנבחרת השנייה. מצד שני, לא בטוח שהירידה לליגה ב' עשתה לו טוב לקריירה.

מגן ימני: מוטי כלטוב (מג'דל כרום)
אחד מהכנפיים של מג'דל בזכותם היא עפה לליגה א'. המוניטין שיש לו בליגות האלה מדבר בפני עצמו.

בלם: חאלד זבידאת (כאבול)
אחד הבלמים הטובים בליגה, שהרבה בזכותו כאבול דורגה רביעית בכמות השערים שספגה.

בלם: יחיא ח'רייב (כפר מנדא)
עוד אחד מאלה שהיו אחראים לזה שכפר מנדא הייתה לאורך כל העונה קבוצת צמרת לגיטימית. הנווט של המאמן עאדל עזאם על המגרש.

מגן שמאלי: נידאל דוואחדה (מג'ד אלכרום)
כשיש לך שחקן כזה בקבוצה אתה בהחלט יכול להיות רגוע. עוד אחד שבזכותו מג'דל סיימה עונה גדולה עם ספיגת מינימום שערים.

קשר אחורי: בן ביטון (מעלות)
קיבל קרדיט ממאמנו ועשה התקדמות ענקית מהעונה שעברה. עוד שחקן מוכשר מבית היוצר של מעלות.

קשר אחורי: אדהם פלח (כפר סמיע)
לא בטוח שבלעדיו כפר סמיע הייתה שורדת בליגה. כל כדור במגרש עבר דרכו, תשאלו את מלך השערים של הקבוצה, סלים הרייש עד כמה פלח היה חשוב עבורו העונה.

קשר: קווין ריינשטיין (כפר כנא)
למרות שהגיע באמצע העונה לכפר קנא השתלב היטב והיה בהחלט אחד הגורמים לזה שהקבוצה הדביקה פער של 7 נקודות ממג'דל. שחקן מוכשר מאד, רבגוני שעוד נשמע עליו.

קשר: בר כהן (מעלות)
12 השערים שכבש והכמות הדומה שבישל הוכיחו כי עתידו של הילד הזה עוד לפניו.

חלוץ: שאדי חמודה (מג'דל כרום)
אם היה מתחיל את העונה במג'דל ללא ספק שהיה נכנס לנבחרת הראשונה. חלוץ רחבה מספר אחד בליגה.


חלוץ: שלומי ביטון (בית"ר חיפה)
אם לא היה בקבוצה שניצלה בקושי מירידה, 24 השערים שכבש היו מציבים אותו בנבחרת הראשונה. הלב והנשמה של בית"ר חיפה.

זה המקום להודות לכל אלה שעזרו לנו לרכז תוצאות ולסקר משחקים. להתראות בקרוב מאד.