אז מיהי נבחרת העונה, התגלית, השחקן הבולט?. כל זאת ועוד לפניכם בסיכום העונה של "דאבל פס" שהיה היחיד שהגיע למגרשים מדי שבוע כדי לסקר את הליגה המרתקת הזו.
 

שוער - צחי שרון (בקעת הירדן) - כאמור, היו בפנינו בחירות לא קלות. אחת מהן הייתה בעמדת השוער שם נאבקו צחי שרון וחגי ילון ראש בראש עד הרגע האחרון. לבסוף הכף הוטתה לכיוונו של שרון הותיק שמלכתחילה עמדה לפניו הגנה פחות מוכשרת ואיכותית מזו של מורשה.בגיל 32 היה שרון עמוד התווך של הבקעה, הציג את אחת מעונותיו הטובות בקריירה ואין ראוי ממנו לבחירה הזו.


מגן ימני - מתי אפללו (מורשה) - הבחירה הכי קלה אולי בנבחרת. אפללו בן ה-29 חזר לשחק לאחר העדרות של שנה וירד לראשונה בקריירה לליגה ב. הוא החל את העונה בטייבה המתפרקת, הציג שם יכולת טובה למרות המצב בטבלה ועבר בינואר למורשה שם היה אחד הבולטים.
 

בלם - אדיר בונקר (הוד השרון) - אם בסיבוב הראשון הוא גילה יכולת בינונית למדי, הגיע הסיבוב השני ואיתו התעלות בלתי מוסברת שגרמה לכל הוד השרון להתייצב הגנתית. בונקר הוא ללא ספק השחקן המשתפר של הסיבוב השני ובמשחקי הפלייאוף הוא היה מעל כולם בחלק ההגנתי.
 

בלם - רוני בן נחום (מורשה) - זהו רבותיי, שחקן העונה של "דאבל פס". בן נחום בן ה-31 ירד לראשונה בקריירה מן הליגה הלאומית והיה ללא ספק דרגה אחת לפחות מעל הליגה. אינטילגנטי ושקט, עם קור רוח בלתי מוסבר, הוא אחראי לחלק גדול מהעלייה לליגה א'. דווקא מכיוון שקבוצתו כל כך התקפית, ייצב בן נחום את מרכז ההגנה והיה לברומטר הכי חשוב של מורשה, ניצח בקרב על ואר שחקן העונה את שמאמה ואיתי אוחיון, שאפו!.


מגן שמאלי - ברק מסיקה (מורשה) - לרוב העמדה הזו היא די נוחה לבחירה אך לא פחות משלושה מועמדים (צרפתי, זראי ומסיקה) נלחמו עד זוב דם על המקום בנבחרת. לבסוף נבחר מסיקה (המכונה "מסי") וזאת לאור הפיניש של העונה. מסיקה שהחל את העונה כקשר אחורי וגם שם בלט לחיוב, עשה הסבה לקראת הסיבוב השני לעמדת המגן והיה פשוט אי של יציבות.
 

קשר - ניר דדון (טירה) - אמנם דדון לא קשר אחורי טבעי, מה שנקרא "גרזן" קלאסי אך בהיעדר אחד כזה בליגה, הוא בהחלט הבולט מבין כולם. דדון מניע את הקבוצה ולמעשה מחבר את החלק האחורי לקדמי. אחראי על 13 שערים וכמות דומה של בישולים והוא ללא ספק בחירה קלה מאוד לנבחרת.
 

קשר - יובל עופרי (קרית אונו) - אין ספק כי עופרי הותיק (אוטוטו בן 35), הוא אחד הפקטורים המשמעותיים שבזכותם סיימה הקריה במקום הרביעי בטבלה. עם 11 שערים וכמות דומה של בישולים, הוכיח עופרי כי לא נס ליחו והוא עדיין אחד הקשרים הטובים בליגה.
 

קשר - אורן שמאמה (מורשה) - אם היה מתחרה רציני לבן נחום על תואר שחקן העונה זה ללא ספק שמאמה. מכיוון שהוא הגיע רק באמצע נובמבר למורשה מבאר יעקב המתפרקת ולקח לו קצת זמן להיכנס למומנטום, הוא פיספס בנקודות בודדות את התואר אך זה לא גורע מיכולתו הנהדרת. שמאמה לא הפסיק להבקיע, לבשל ולהיות מעורב בכמעט כל מהלך התקפי של קבוצת ההתקפה הטובה בליגה (82 שערים!) והוא בקלי קלות בנבחרת העונה.


קשר - גארי שפורקין (הוד השרון) - שפורקין שימש למעשה כמבוגר האחראי אצל חבורת הילדים של הוד השרון. 11 שערים, מעורבות בלתי פוסקת במשחק ההתקפה ובעיקר יציבות לאורך העונה, הביאו את שפורקין עד לנבחרת העונה.
 

חלוץ - איתי אוחיון (הוד השרון) - מן הסתם למלך שערי הליגה (28 כיבושים) יש מקום של כבוד בנבחרת.  אוחיון שהגיע להוד השרון לאחר שהפגיז את ליגה ג' עם 60 שערים!, המשיך ביכולת המצויינת גם העונה ומדובר בשחקן ששווה לפחות ליגה אחת גבוהה יותר אם לא מעבר לכך, הפסיד בפוטו פיניש מטורף את התואר שחקן העונה לבן נחום.


חלוץ - נועם מזרחי (מורשה) - הגיע בסוף נובמבר למורשה מנס ציונה ומאז לא הפסיק להרשית. חלוץ תשע אמיתי, פיזי מאוד, עם משחק ראש מצויין ועם המון גולים במאני טיים שהיו חלק חשוב בעליית מורשה לליגה א'.
 

שוער - חגי ילון (מורשה) - כאמור, נלחם ילון על תואר שוער העונה עם צחי שרון עד לפוטו פיניש ולבסוף נוצח במקצת אך הוא כמובן נכנס לנבחרת המחליפים של העונה. לילון הצעיר בוגר מחלקת הנוער של מכבי חיפה, יש המון פוטנציאל ועם הזמן גם היציבות תגיע. בעונה הבאה, גם קבוצות ליגה א', עשויות לראות אותו במיטבו.
 

מגן ימני - מאור כהן (הוד השרון) - כהן הצעיר ערך סיבוב ראשון נהדר וסיבוב שני סביר מאוד ואיתם הוא נכנס בכבוד לנבחרת המחליפים שלנו. מגן ימני מהיר עם נטייה התקפית שעתידו עוד לפניו, שווה בהחלט מקום בהרכב הקבוצה גם בליגה א'.
 

בלם - אורן רותם (מורשה) - בעונת הפרישה שלו מכדורגל, עשה רותם שנה נפלאה שהסתיימה עם עלייה לליגה א'. ותיק, מנוסה ומשרה שקט על כל הקבוצה, סיים עם טעם טוב את הקריירה ועובר באופן מלא למשרת אימון, רק בהצלחה!.


בלם - עדי מחפוד (בקעת הירדן) - עם שישה שערים וחשוב מכך, בטון בחלק האחורי. נכנס מחפוד לנבחרת המחליפים. הבקעה ספגה העונה רק 30 שערים (השנייה בטיבה בליגה אחרי הוד השרון) ואין ספק שלבלם בן ה-25 יש חלק משמעותי בכך.
 

מגן שמאלי - שובל צרפתי (הוד השרון) -  יצח בפוטו פיניש את אלירן זראי מרמת ישראל(עונה טובה מאוד) ונכנס לנבחרת המחליפים, הרבה בזכות ההישג המרשים של העלייה לליגה א'. היה חלק בלתי נפרד מההגנה הטובה בליגה ושימש כבאנקר של ממש אצל נועם שוהם.


קשר - אלירן שטרן (בית"ר רמת גן) - עונה טובה ובעיקר יציבה לקשר האחורי של הקבוצה. באנקר ודאי בהרכב של יעקב טל, שחקן אפור ולא מוערך מספיק אך מנהל באלגנטיות את משחק רמת גן מאחור, עם שישה שערים נכנס הקשר המוכשר בן ה-23 לנבחרת המשנה.
 

קשר - דודי הלל (הוד השרון) - מנווט המשחק מאחור של הקבוצה, לקח ברגע האחרון את המקום בנבחרת המשנה על חשבון חברו יקיר חלויאן שגם לו הייתה עונה טובה. הלל מעורב בלא מעט משערי הוד השרון העונה ונמצא בקו עלייה מתמיד, מבחנו האמיתי יגיע בשנה הבאה בליגה א'.
 

קשר - אביעד זרביב (קרית אונו) - עם 10 שערים וכמות דומה של בישולים, אין ראוי מזרביב הותיק להיכנס לבחרת המשנה. גם בגיל 35 הוא ממשיך להוכיח כי בליגה ב' הוא אחד השחקנים היותר טובים, נכס לקרית אונו.


קשר - רמי רוזליו (בית"ר רמת גן) - רמת גן אמנם כשלה ברגע האחרון להיכנס לפלייאוף העליון אך עשתה עונה מצויינת כששחקנה הבולט היה רוזליו עם 10 שערים, בישולים ומעורבות בלתי פוסקת בחלק הקידמי.
 

חלוץ - שי כחלון (כפר יונה) - את האמת שלאור האכזבה מכפר יונה כקבוצה, היה קשה מאוד לבחור מישהו ממנה לנבחרת כלשהי אך כחלון לפחות הביא קבלות וסיים את העונה עם 19 שערים והחזיק את כפר יונה בתמונה בלא מעט משחקים.


חלוץ - עידן ששון (השרון נתניה) - רבים ירימו אולי גבה על הבחירה הזו אך ששון עשה העונה קאמבק לאחר שכבר הגיע עד למכבי יפו ונכשל קשות שם. הוא חזר הביתה לנתניה ולהבקיע 19 שערים בקבוצה חלשה להחריד שירדה לליגה ג' זו משימה קשה מאוד, הרבה יותר מלהרשית ללא הפסקה בקבוצה עם יכולת התקפית וקישור תומך. הגיע הזמן שהחלוץ המוכשר יחזור לשחק בקבוצה שרצה למעלה ויפה שעה אחת קודם.
 

הבחירה הקלה ביותר שישנה. המאמן בעונתו הראשונה על הקווים בקבוצה בוגרת, הרכיב יחידה אחת ומגובשת שעשתה שנה מטורפת אשר הסתיימה בנצחון על מכבי באר שבע בפלייאוף ועלייה לליגה א'.
 

שוהם כנראה ימשיך בקבוצה גם בעונה הבאה וינסה להמשיך במומנטום אך בלי קשר, אין ראוי ממנו לבחירה הזו ויהיה מעניין לראות איך הוא ישתלב בליגה א' , שאפו!.


כמובן שבנוסף מגיעה מילה טובה לעופר בכר שהגיע באמצע העונה למורשה ועלה איתה לליגה א' כשגם לאודי כבודי אפשר לרשום הצלחה לא קטנה עם הגעתה של קריית אונו לפלייאוף.
 

הבחירה הייתה כאן קשה למדי שללא מעט שחקנים הייתה עונת פריצה אך שני אלו בלטו מעל כולם.

הלל בן ה-22 תפס מקום של קבע בהרכב של הוד השרון, ניווט את המשחק מאחור והשתפר ממשחק למשחק, באנקר אצל נועם שוהם וגם אצלנו.


צברי בן ה-21 סיים אשתקד סופית את גיל הנוער, עלה לבוגרת של כפר יונה ותפס השנה מקום של קבע בהרכב. למרות העונה הדי מאכזבת שעברה על הקבוצה, הצליח צברי להיות בורג משמעותי, להבקיע כ-14 שערים(18 עם הגביע) ובהחלט לבצע את עונת הפריצה שלו.
 

עם התקציב השני בגודלו בליגה וסגל שחקנים ששווה בקלילות עלייה או לפחות התמודדות חזקה בצמרת, סיימה כפר יונה במקום השלישי בטבלה במרחק של כ -12 נקודות ממורשה.

לא ברור מה יהיה עתידה של הקבוצה כאשר מסביב מדברים על עונה פיננסית אך השנה הזו הייתה פיאסקו של ממש ובמועדון יצטרכו להפיק לקחים מכל מה שקרה ולנסות לתקן להבא.
 

עם תקציב של שוקו ולחמניה, הצליח יעקב טל לעשות עם חניכיו עונה פנטסטית שהסתיימה בקול צורם לאור העובדה שרמת גן יכלה להיכנס לפלייאוף אך כשלה במחזור האחרון מול עוצמה חולון חסרת העניין.

למרות זאת, מקום שישי בקבוצה ששחקניה כמעט ולא מרוויחים כסף, מעיד על מחוייבות, אהבה למשחק ורצון בלתי פוסק לנצחון, שאפו אחד גדול!.


מילה טובה אפשר להוסיף גם לקרית אונו שהצליחו סוף סוף להיכנס לפלייאוף העליון ולהציג בעונה טובה את השוער בן ה-19 אלעד זיו שנכנס אל בין הקורות בינואר בעקבות פציעתו של אסל ואת הבלם דוד אפנג'ר שהיה סלע במרכז ההגנה, בראבו!.


הג'וקרים:

לשתי העולות היו ג'וקר אחד שלא יכל מן הסתם להיכנס לאחת הנבחרות מכיוון שלא היה פקטור של ממש לאורך כל העונה אך עשה את ההבדל במשחקים ספציפים.

הראשון הוא גיא רוזנבלום ממורשה שבתחילת העונה כשהקבוצה גימגמה במעט, לקח את המושכות, הבקיע ובישל לא מעט אך באיזור חודש דצמבר, הפך לשחקן רוטציה, נעלם במעט ולבסוף גם נפצע בחודש מרץ וגמר את העונה.
 

השני הוא איתי מנחם של הוד השרון שעשה בדיוק את המסלול ההפוך מרוזנבלום. עד דצמבר הוא בכלל לא שיחק כדורגל ואז הצטרף לקבוצה, שימש כל הסיבוב השני כשחקן מחליף אך התעלה במאני טיים וניצח כמעט לבדו את כפר יונה בפלייאוף ובמו רגליו העלה את הוד השרון ליגה במשחקה מול מכבי באר שבע.
 

מקרה אורתודוכסים לוד חזר על עצמו העונה ובגדול עם בני טייבה שרק עלתה מליגה ג' אך בעיות כלכליות הכריעו אותה ולקראת סיום הסיבוב הראשון, מרבית שחקניה נטשו והשאירו את הספינה לטביעה ודאית.

טייבה סיימה את העונה עם כ-114 שערי ספיגה (כמעט 4 למשחק) ותבוסות צורמות פעם אחר פעם. באמת שהגיע הזמן להפסיק עם התופעות הללו שמטילות כתם ענק על הספורטיבות של הליגות השונות.


ליגת הגולים:

הסטטיסטיקה של ליגה ב דרום א' פשוט מדהימה, מתוך 240 משחקי בעונה, נרשמו רק כ-12 תוצאות של 0:0, נתון שאין לו שני במחוז הזה לאורך שנים, מה שמעיד על מפגשים התקפים ולרוב גם נטולי הגנות.
 

אז זהו, עונת 2013-14 הסתיימה לה בקול תרועה רמה ולנו נותר רק לחכות לשנה הבאה שתהיה מן הסתם לא פחות מעניינת. כמובן שכמו בכל שנה, אתר "דאבל פס" יהיה היחיד שיתרוצץ מדי שבוע במגרשים השונים ויביא לכם את כל העדכונים הכי חמים מכל מחזור ומחזור. נתראה!.