באותו משחק שיחקו לצידו שמות כגון דני עמוס, תומר סוויסה, אדריאן רוצ'ט ואפילו ברק בכר, כיום מאמנה של קרית שמונה אך מאז נדחק שפשה לשוליים, לא זכה לדקות משחק רבות, עזב לאסי גלבוע ונדד העונה לעירוני טבריה.
 

איכשהו, גם העונה שפשה מותג כשחקן ספסל וכבש רק שלושה שערי ליגה אך בתחילת השבוע שלח אותו מוריס אוזן למערכה רק בשביל לבעוט את הפנדל המכריע מול מגדל העמק, שפשה הבקיע והעלה את טבריה למשחק הגמר אתמול.
 

הפעם לא הייתה למוריס אוזן ברירה לאור חסרונו של לירון אלימלך והוא שלח את שפשה למערכה כבר מן הפתיחה. החלוץ הצעיר לא בלט במשך כל 120 הדקות אך גם הפעם נשלח לבעוט את הפנדל המכריע ובקור רוח הכניע את בן ישי והעלה את טבריה לשני משחקים על כל הקופה מול הפועל קטמון שתזכה לפגוש מחדש את שחקנה אשתקד, שלום עקיבא.


כפי שצפינו בכתבת הפריוויו למפגש המסקרן הזה, שתי הקבוצות הגיעו עד לפנדלים שהפעם לא עשו צדק עם זו שהייתה טובה יותר על כר הדשא במשך כל המשחק, מה אפשר להוסיף? כדורגל זה פשוט משחק אכזרי.

מה יש לומר על הפועל אזור?, היא הגיעה עד לבאר אך לא הצליחה לשתות. אתמול היא הייתה טובה יותר בשתי דרגות מטבריה ונרשמו לה לפחות חמישה מצבי כיבוש וודאים אך שחקניה פשוט לא הצליחו למצוא את הרשת.


רפי סגל אמנם נפל מהרגליים כבר בסביבות הדקה ה-60 אך הצליח לבשל את השער לגל גבע ואף מצא פעמיים את קורות שערו של תדמור אך הכדור סירב פשוט לפרפר ברשת, לבסוף דווקא הוא גם החמיץ פנדל גורלי כששי מאור מאמנו שמר אותו במשך כל ההארכה במגרש רק בשביל המטרה הזו.


לא מעט צופים הריחו מראש את תוצאת המשחק. האחים חג'ג', חן ששיחק העונה במכבי דליית אל כרמל וגילי מכפר יונה, ידעו שיום ארוך עוד צפוי לנו ונשארו לבסוף עד תום הפנדלים כשהם מתנחמים בעובדה שהם גרים בקרבת מקום (כפר יונה) ויגיעו בזמן למשחקה של מכבי תל אביב בכדורסל.


כל אנשי הליגות הנמוכות נכחו באצטדיון נתניה. ביניהם נצפו גם אלו שהצליחו להתאושש בזמן מהאנג אובר העצבני שחוו לאחר שהדיחו עם שאר חבריהם מהוד השרון את מכבי באר שבע ועלו לליגה א'.


רבים מאוהדי טבריה הביעו כעס ומרמור על שעת המשחק שבעקבותיה הם לא יכלו להגיע מאחר ובמידה ותהיה הארכה, הם יחללו שבת אך למרות זאת קרוב ל- 1600 מהם חזו במפגש כשמהעבר השני רק כ -350 צופים עשו את הדרך הלא ארוכה מאזור ומצטרפים ל-500 סקרנים ואנשי כדורגל מהליגות השונות.


ניסן מורד הותיק והמנוסה מההתאחדות לכדורגל עשה עבודה מופתית על הקווים, דאג לסדר, ארגון ואף נאלץ להתעסק פעם אחר פעם בטלפון מטריד כזה או אחר שביקש כרטיס כניסה למפגש, בסוף אגב, הוא דאג איכשהו לכולם, יש על מי לסמוך כנראה.


המשחק נפתח, שתי הקבוצות בוחנות זו את זו אך אזור עולה ליתרון די מוקדם לאחר בעיטה חדה מ-19 מטרים של גל גבע הבלתי נגמר שרץ בחגיגות לאחר מכן, יותר מכל ספרינט כלשהו שעשה על כר הדשא.



המומנטום ממשיך להיות של השחורים אבל היא סובלת מחוסר ריכוז משווה בתוך רחבת ה-16 ולבסוף גם כמעט סופגת מראשו של בן דוד אך אסי חקאק(ביום הולדתו) מצליח איכשהו לחלץ מקו השער ולהשאיר את אזור בחיים.


ריח חזק של גול נמצא באוויר אך לא ברור למי עד שמאור סיסו השתלט על כדור שניתז מהגנת אזור ושיחרר טיל בחצי גובה מ-23 מטרים שהכניע את בן ישי, 1:1 ושער נהדר לבלם טבריה, ראשון מזה חמישה חודשים, תזמון זה כנראה הכל בחיים.



בינתיים נצפים גם מספר אוהדי קרית מלאכי בקהל, מה הם עושים כאן אתם בטח שואלים, ובכן המטרה הייתה אחת ויחידה, לתת תמיכה ליניב בן ישי השוער שלהם לשעבר איתו נוצר קשר מיוחד. לבסוף אגב, הם נטשו בתום 90 הדקות, "השבת מתקרבת ויש עוד נסיעה ארוכה", אמר אחד מהם בדרכו החוצה.


למחצית השנייה מגיעה רק קבוצה אחת וזו הפועל אזור שלרוע מזלה נתקלה ביום ענק של עדי תדמור שוערה של טבריה ובקורות השער שגם הן מה לעשות, חלק מן המשחק.

זה התחיל בבעיטה של רפי סגל אותה תדמור הדף היטב לקרן והמשיך בעירבובייה שבסיומה בעט קובי כהן חופשי לגמרי מחמישה מטרים אך תדמור עם גופו השאיר את טבריה בחיים.


סגל עוד הפגיז את הקורה ואז הגיעה החמצת המשחק כשויטלי גנון "הצליח" איכשהו לבעוט מחמישה מטרים מול שער כמעט ריק, מעל המשקוף ולהותיר את חבריו המומים מגודל הפיספוס, כאן כבר הופנם סופית שהמזל לא עם אזור היום.



אזור המשיכה והמשיכה ללחוץ כשבינתיים שלום עקיבא מוחלף בעקבות פציעה ומותיר את טבריה אנמית עוד יותר בחלק הקידמי. כולם הריחו 1:2 לשחורים אך אפילו כשתדמור סוף סוף טעה והשמיט כדור מבעיטה של רביד אשר, הוא הצליח לתקן כשאיכשהו הדף באחד על אחד את הריבאונד של חן לוי.


עם השריקה לסיום 90 הדקות, הגיע תורו של אוטובוס מספר 5 לככב כשעמד מחוץ למגרש מותנע לטובת אוהדיה הדתיים של טבריה. ואכן אט אט החל היציע הגדוש והצבוע בלבן, להתרוקן מחוסר ברירה, כמה חבל.


ההארכה עצמה הייתה פיהוק אחד גדול למעט רגע אחד שיכל לגמור את המשחק כשרפי סגל בעט טיל מ- 11 מטרים שהלך בוודאות לרשת אך משום מקום, הצליח תדמור להתעופף, לגעת קלות עם אצבעותיו בכדור ולהסיטו לקורה, יום ענק לשוער טבריה ורק לחשוב שבמועדון עשו הכל כדי להחזיר לכשירות את חיים זיסקינד, מי צריך אותו כשיש לכם שוער שני מוכשר כל כך?.



ואז הגיע הרגע הכי אכזר במשחק הכדורגל שנקרא דו קרב פנדלים. אם היה קיים סוג של צדיק, אזור הייתה מנצחת שם וזה באמת התחיל כך כשכפיר בן דוד הקפטן של טבריה בעט דווקא לא רע אך בן ישי התעופף והדף. בן דוד נשכב כלא מאמין על הדשא אך תדמור בא במיידית להרימו, כנראה גם הוא ידע ששום דבר עוד לא נגמר.



בינתיים הספסל של אזור מריח את הנצחון אך שי מאור מאמן הקבוצה, בכלל לא מסתכל על הפנדלים אלא מתרכז בדבר כנראה יותר חשוב מבחינתו, קריאת תהילים. עזר? במקרה הספציפי הזה לפחות, לא ממש.


הדו קרב נמשך, המומנטום של אזור אך אז דווקא רפי סגל מחמיץ שבועט גבוה מדי ופוגע הפעם במשקוף. טבריה חוזרת להאמין, מבקיעה ורואה גם את חן לוי לא עומד בלחץ ומחטיא ברשלנות כשהוא בועט, נחשו לאן? למשקוף..


ואז הגיע תורו של עידן שפשה שבדיוק כמו במשחק מול מגדל העמק מספר ימים קודם לכן, לוקח את האחריות, עומד בלחץ ושולח את טבריה לצמד מפגשים מול קטמון.


האוהדים כבר לא עומדים בזה ופורצים בכל הכח למגרש, על הנייר עבירה תקנונית אבל מי בדיוק יאכוף את זה בסוג משחק שכזה?. השחקנים על הכתפיים כשהיריבים מאזור נשכבים על כר הדשא ופורצים בבכי.


ראש העיר מאושר יותר מכולם, עכשיו תורו לעזור בקיץ ולהבטיח כי טבריה גם אם תישאר בסופו של דבר בליגה א', תבנה קבוצה חזקה עם בסיס טוב לעלייה, הגיע הזמן שגם המועדון הזה יטעם מחדש לאחר כל כך הרבה שנים (עם האחים דן) ליגות גבוהות יותר.


מנגד, אזור אמנם הייתה ראוייה לנצחון אך צריך לומר את האמת המרה, נעשה לה טוב במקרה הזה. היא איננה מוכנה לליגה הלאומית, לא מבחינה תקציבית, לא מבחינת כמות הקהל ונטולת מתקן ראוי.


עכשיו נותר למוריס אוזן להתכונן היטב לקטמון, לדעת איך עוצרים באגפים את שמש ושטיין, איך מכתיבים את הקצב ובעיקר איך מנצלים את נקודות התורפה שישנן לירושלמים והן קיימות.


זהו, בפעם הראשונה בהסטוריה, מצליחה הקבוצה הצפונית לעבור את יריבתה מהדרום, עכשיו רק נותר לראות האם זה יקרה גם מול המועדון מהליגה הלאומית, דבר שטרם קרה.