טבריה לבשה אתמול חג כשהתכונה בעיר לקראת המשחק נגד מגדל העמק הגיעה לשיא. כ-1,200 אוהדים מקומיים הגיעו למגרש וראו את קבוצתם מנצחת את מגדל העמק ועולה לגמר פלייאוף ליגה א'. עודד חסין היה שם יחד איתם.

לפני הכל, גילוי נאות. אני אוהד של טבריה. טוב זה לא סוד, אבל בכ"ז שתדעו. את הכתבה הייתי עושה בכל מקרה כי זה מה שביקש ממני העורך. בדיעבד, ממש כיף לעשות אותה אחרי ניצחון.

אחרי טבריה הלכתי העונה לכל מגרש אפשרי. שרון, צפון, גליל עליון. תמיד השתדלתי להגיע חצי לפני הפתיחה. הפעם הגעתי שעה לפני כדי לספוג עוד אוירה במגרש.

למרות השעה המוקדמת, בכניסה ליציע התחילו להתגודד האוהדים של המקומיים עם מיטב אביזרי העידוד והתפאורה שהכינו. בתוך המגרש ליד חדרי ההלבשה הסתובב האחראי מטעם ההתאחדות על המשחק, גער באנשים שהסתובבו שם וגירש את מי שלא היה מורשה ליציע.


הוא לא הבין שהטבריינים אנשים חמים שאוהבים להיות כמה שיותר קרובים אל אליליהם, השחקנים ולהיות מעורים בכול הנעשה.


ראשונים יצאו מחדרי ההלבשה אנשי מגדל העמק. רפי בוסקילה שהיה לבוש בטוב טעם שידר אפטימיות ואמר: "אנחנו רגועים ושלווים. היינו במעמד הזה שנה שעברה ואין עלינו שום לחץ".


בצד של טבריה חברי ההנהלה היו טרודים שהכול ידפוק כמו שצריך כשהמתח ניכר על פניהם. ירון דוד אמר: "לא עבדתי כל היום. לא הייתי מסוגל לעשות כלום. הראש שלי מהבוקר במשחק".


לאט לאט התמלאו היציעים כשאוהדי טבריה הציגו מן הסתם רוב דומיננטי, עודדו ושרו במרץ ולא הפסיקו לנופף בדגלים הגדולים בצבע כחול לבן.

בכל פעם ששלום עקיבא התקרב לעברם פיהם הפיק פנינים. גם רמי, הכרוז של טבריה לא הפסיק לשיר כשמהוא מסתייע במקהלה של האוהדים שלצידו אך רוב הקהל של טבריה לא ממש הצטרף והיה מרוכז ומעורב בכל מהלך של קבוצתו.

השער של מגדל העמק השתיק אותם לגמרי אך רמי כרוז לא התייאש: "לא נורא, ננצח אותם, כמו את דליה".


במחצית התברר שהמאסטרו, שלום עקיבא לא יכול להמשיך בשל מכה שספג בתחילת המשחק מה שהכניס את המערכת ליותר לחץ.

להזכירכם, עקיבא הוא המוציא לפועל והשחקן הכי חם של טבריה בתקופה האחרונה. רק מוריס אוזן שמר על קור רוח ושלח אל המערכה את עומרי אלמקייס.


טבריה החלה את המחצית השנייה עם רוח בגבה ויחד עם עידוד של הקהל, הגיע שער השיוויון.

ככל שהדקות עברו הלחץ על שתי הקבוצות גבר, היה הרי אף אחד לא רוצה להפסיד אבל בכל זאת מישהי מהן צריכה ללכת הביתה היום.


גם שטבריה לחצה וניסתה להכריע את המשחק בהארכה, אבי עמוס היה שם בשביל הקבוצה שלו והמשחק הלך לפנדלים.

אז כבר אף אחד לא ישב. כולם כוססו ציפורניים. לגמור עונה בצורה כזו זו בהחלט דרך אכזרית. אבל מה לעשות שאלה חוקי המשחק.


במצב של של 4-3 לטבריה צעק גבי כהן, מנהל הקבוצה של טבריה לעבר עידו תדמור "זה הכדור שלך אתה לוקח אותו".
מאור ג'נח "אימץ" את הדברים ובעט לידיו של השוער.

החגיגה כמעט החלה. דוד שלא יכול היה לעמוד במתח עמד רחוק אך בבעיטה האחרונה זוהר יצחק משך אותו לידו כדי להיות חלק מכולם בשמחה המתקרבת.

עידן שפשה שהיה חילוף ברור של מחשבה על פנדלים לקח את הכדור לבעיטה שאולי תשלח את טבריה לנתניה. המצח בשיאו כולם במתח והילד כמו גדול בועט לפינה השמאלית של אבי עמוס ונותן את האות לפתיחת החגיגות על הדשא כשכל השחקנים רצים לעבר יציע וחוגגים את ההעפלה עם האוהדים.


יצחק לא הצליח לדבר באותן הדקות, עיניו דמעות מהתרגשות.

שחקני מגדל העמק המאוכזבים באו לאחל הצלחה לעמיתיהם מטבריה ויותר מזה, המאמן רפי בוסקילה נכנס כמו ג'נטלמן לחדר ההלבשה, בירך את ראש העיר, המאמן, ההנהלה והשחקנים.




אז טבריה ממשיכה לחלום על הכרטיס לליגה הלאומית ואנחנו נתראה שוב בנתניה...



צפו בדו קרב הפנדלים (טל שנגלוף)