מאמן הפועל אזור מרגיש שלולא האסון האישי שפקד אותו זה לא מכבר, השפיע על הקבוצה ועצר את המומנטום. "אחרי מקרה כזה, קשה מאד לעשות את ההפרדה", הוא אומר ומוסיף: "אזור היא כמו משפחה. השחקנים כאבו את כאבי מה שהשפיע על הקבוצה במגרש".

כל אחד המעורב בתחום שלנו נוטה לחשוב כי הכדורגל הוא מרכז העולם אולם לעיתים מתרחשים אירועים אשר מחזירים אותנו לפרופורציות. האסון שפקד את משפחתו של שי מאור הוא בהחלט דוגמא חיה. כזכור, לפני כחודש נרצח חמו, אירוע שממנו הוא עדיין מתקשה להתאושש.
בראיון ל"דאבל פס" מנסה מאמן אזור להעביר את התחושות שלו, מסביר עד כמה זה פגע מקצועית בקבוצה ומצד שני מתסכל על העתיד (כהרגלו, יש לומר) באופטימיות.

אך מתאוששים מדבר כזה?
"קשה מאד ובטח שמדובר באדם שהיה דומיננטי בחיי ועמוד התווך של המשפחה מה עוד שזה קרה בנסיבות שאנחנו לא מכירים. אתה מנסה להיות חזק מנטאלית אבל בסופו של יום הגוף שלך נוכח והנשמה באיזשהו מקום אחר.

זה השפיע גם ברמה המקצועית
"חד משמעי כן. הכדורגל חשוב ויקר לי מאד אך שקורים דברים מהסוג הזה, כמה שאתה מנסה להיות חזק לפחות מנטאלית, בלתי אפשרי להתנתק. זה יכול לקרות לכל אחד אבל אם כשזה קורה לדמות המכוונת ומקבלת ההחלטות בקבוצה זה משפיע ישירות על הפן המקצועי. שבועיים לא העברתי אימון בצורה סדירה וזה לא שבאזור יש 3-4 סמכויות מקצועיות".

איך השחקנים קיבלו את האסון?
"בהלם מוחלט. אין ספק שאני מרגיש כי הם כואבים את הכאב שלי. חדר ההלבשה שלנו הוא כמו משפחה כך שתרצה או לא, זה מחלחל. יש שחקנים שרצים איתי כברת דרך. רפי סגל, וזו רק דוגמא, רצה להיות בהלוויה ולא במשחק נגד יפו. מי שמכיר אותי, יודע שאני אדם עם הרבה שמחת חיים, אמונה ואנרגיה ונכון, נשארתי אותו מאמן מבחינה מקצועית, טקטיקה והעברה המסר. אבל כמו שציינתי קודם, משי מאור נשאר כרגע רק גוף, בלי נשמה והשחקנים מרגישים זאת היטב".


בוא נהיה אמיתיים, המיקום של אזור היום בהחלט ריאלי
"תראה, אם מסתכלים על הטבלה אפשר לשאול מה הוא רוצה? הוא נמצא במקום טוב. לפני שלושה חודשים הייתי קונה את המיקום הזה אבל התחושה הכללית היא שבמומנטום בו היינו אחרי הניצחון על קריית גת, יכולנו לעשות היסטוריה ולעלות ליגה".

מכאן והלאה?
"היום אנחנו בסוג של שיקום. מעבר להכל נכנסו למכה של פציעות. אורי זוזוט, חן לוי, גל גבע, קובי כהן הם רק חלק קטן מהרשימה. לא עשינו רכש בינואר ולא רק זאת גם איבדנו את עודד אמיתי כך שהנטל נופל היום על 13-14 שחקנים. צריך ליצור מומנטום מחודש, להכשיר את הפצועים ולהגיע מוכנים לפלייאוף".

לאן אתה מכוון ומהם המפתחות לכך?
"הכי גבוה שרק אפשר למרות שאני לא מתעסק במיקומים בטבלה. יש לנו עוד שלושה משחקים ואני רוצה לקחת מהם את מירב הנקודות. ברמה האישית אני יודע שחייב לעשות את ההפרדה. גם לטובת הבית והמשפחה. צריך להרים קצב אימונים ולהכשיר את הפצועים. בסך הכל המצב שלנו הוא לא רע. הפסדנו פעם אחת בסיבוב השני ואני מקווה שניצחון הראשון אחרי חודש יחזיר אותנו לתלם".

הפלייאוף, פיקציה?
"אין ספק שהשיטה הנוכחית נותנת יתרון ברור לקבוצות מהליגה הלאומית. לבוא אחרי שלושה משחקים קשים ולעבור מפגש כפול מול קבוצה שהיא מקצוענית עם עומק ספסל זה מאד קשה. לא מרים ידיים וכל עוד יש תקווה, נלחם עליה. אני חושב שהקבוצה שתגיע הכי מוכנה מבחינת אנרגיות וכשירות שחקנים תלך עד הסוף. דוגמא לכך היא בית"ר כפ"ס בעונה שעברה. מי שזוכר, הקבוצה צלעה במחזורי הסיום ואף ירדה למקום החמישי. בסופו של דבר חיים סירוטקין עבד נכון, נתן לפצועים שלו להתאושש והתוצאות היו בהתאם. מקווה שזה מה שאנחנו נוכל לעשות".

שי מאור בעונה הבאה?
"אין לי מושג. אזור היא בית ומשפחה שנייה. אם זה לא היה כך, לא הייתי שם היום. זה המקום גם להגיד תודה ענקית לכל מי שתמך והאמין בי. נגמור את העונה הנוכחית, מקווהשבטעם טוב ואז נשקול את כל האופציות שיהיו ונחליט".