הווינרים הגדולים, זדה ומשה (לירן דורף)
מאת: לירן דורף | 06.04.14 | 16:10
מכבי תל אביב בעל, נתניה בלאומית וקרית גת בליגה א', הצבע הצהוב שולט העונה בכדורגל שלנו. מתצוגת העידוד הפנטסטית של הקהלים לריקוד ההזוי של עדני עם יפרח ואיזה סרטון ראו שחקני קרית גת רגע לפני העלייה לכר הדשא?. 48 שעות חלפו, משחק העונה מאחורי הקלעים.
אין ספק כי השנה בכדורגל הישראלי הצבע הצהוב הוא השולט. מכבי תל אביב בדרך לאליפות בליגת העל, מכבי נתניה עלתה שלשום מן הליגה הלאומית ואחרונה חביבה זו קרית גת שעשתה נצחון ענק בדרך לחזור לימי התהילה שלה או כמו שהגדיר זאת הכי טוב אחד מאוהדיה, "11 שנים מחורבנות בשביל רגע אחד של חיוך בלתי נגמר, זה היה שווה הכל".
אז נכון, ישנו הקהל האדיר של הקבוצה, ישנם השחקנים וכמובן מאחורי כל זה עומד גם מאמן שהגיע באמצע העונה ועשה שינוי עצום אך מעל כולם עמדו שני אנשים עם חזון, שמם בישראל? מיכה יפרח ואורן יצחקוב שהחליטו להתמקד במטרה אחת בלבד והיא להחזיר את קרית גת למפת הכדורגל הישראלי.
שקל אחד לא נחסך מקרית גת העונה, יפרח ויצחקוב השקיעו ללא סוף והביאו לקבוצה לא פחות מ 17 שחקני רכש! (3 כבר שוחררו), מספר חסר תקדים בקבוצת ליגה א', שיא שכנראה לא יישבר בקרוב.

מבלי להיכנס יותר מדי לעניין טקטי כזה או אחר, חייבים לציין את השישייה האחורית של הקבוצה שנמצאת בכושר שיא והיא זו שמעלה את הקריה לליגה הלאומית ללא ספק. רוזנקוביץ', קוז'וק, אלקבץ, כהן, נחמיאס וכידר סוגרים הרמטית את החלק הדפנסיבי של הקבוצה, איך אמרו אתמול מספר שחקני מרמורק בסיום? , "הם בלתי ניתנים להכנעה, הגנת בטון". 12 שערי ספיגה ב 26 מחזורים, זה אומר הכל.

בכלל, קרית גת עושה דרך הזוייה ללאומית, אם ליפו יש את קרגולה עם 15 שערים ולמרמורק את פדידה עם 13 כיבושים, כאלו שסוחבים על גבם את הקבוצה, לצהובים אין סקורר של ממש. ברדה נחשב אולי פלופ העונה, מולאי לא רחוק ממנו וגורמזנו עובד קשה על המגרש אך עם חוסר מחץ משווע כפי שנראה היטב בשישי. למעשה גיא עובדיה הוא מלך השערים עם 9 גולים שהגיעו כל כולם בחמישה משחקים בלבד, לראות ולא להאמין.

ואחרי כל זאת היה גם משחק. ב 14:10 הכל נראה עדיין שלו, בחוץ עוד הייתה חנייה מטר מהמגרש כשישנם כבר אוהדים במרפסות הבתים הסמוכים אשר מקבלים את האורחים בצעקות, "עולים ליגה היום, חבל לכולם על הזמן", בפארק סמוך ישנם כבר כמה אוהדי קרית גת שמתדלקים את עצמם בבירה טובה, תרבות אנגלית? נו נניח לרגע.
למרות השלווה והרוגע בחוץ, בכניסה למגרש כבר נראים היטב קרוב ל 1000 איש שהולכים ונרעמים ביציע משנייה לשנייה, לאוהדי מרמורק יש טענות קשות על זווית הצפייה, "שמו אותנו כמו קופים בכלוב" הם אומרים אך שוכחים שיש לא מעט קבוצות כגון מכבי חיפה שנותנות לאוהד האורח את אותו המיקום בקרית אליעזר.
אוהדי מרמורק גם הם מתחילים להגיע כשהמטרה הראשונית היא תליית השלט לחנן פדידה שלווה בעוד אחד, קצת יותר כועס, "לכבודו" של עדי בויטר שוערם לשעבר שכזכור הפסיד השבוע בתביעת הבוררות לחנן עדני.

היום גם כאלו שלא הצליחו למצוא כרטיס למשחק והסתפקו בלראות את ההתמודדות במרחק כמה מאות מטרים משם על גבעה כשמככב מנוף אחד עם כמה אוהדי קרית גת שלא רק עודדו עם מגפון אלא גם תלו שלט לבריאות אחותו של פדידה.
בינתיים, שחקני קרית גת ננעלים בחדר יחד עם מאמנם לסרטון מוטיבציה אחרון, רגע לפני העלייה למגרש, רבע שעה שבה לשם שינוי השקט שרר ללא אף ציוץ, הקשבה מקסימלית עם מספר דמעות, ההכנה האופטימלית לסוג משחק שכזה.

שריקת הפתיחה מתקרבת, ליאור זדה עולה כהרגלו לחימום עם השחקנים אך בנודיס? הוא מרוב הלחץ מחליט להישאר סורר באיזור חדרי הלבשה כשהוא שורף קלוריות בהליכה עצבנית מקצה לקצה.
את חנן עדני כנראה כבר שום דבר לא מרגש, עם נעלי בית הוא שורף שטחים מצד לצד על המגרש, מדבר עם כל אוהד שנקרה בדרכו ובודק מי הגיע ממרמורק, מי בדרך ואיך רואים את כר הדשא מהזווית בה הם נמצאים.

זדה עולה ראשון לכר הדשא לפני כולם, נותן חצי מבט על הקהל וממלמל בהתרגשות, "איזה כיף, אווירה מחשמלת", מיד אחריו מגיע בנודיס, הוא כבר קצת יותר לחוץ אך לא שוכח ללכת קודם כל לחבק את ראובן עובד אותו אימן בהכח ולאחר מכן את זדה, השניים בקשר טוב ומאוד מעריכים מקצועית אחד את השני, נוף חריג ביחסי המאמנים בליגה א', סמכו עליי.

המשחק נפתח, זדה מתעסק בעיקר עם בקבוק המים ומחפש דרך כלשהי לראות נורמלי את כר הדשא כשהשמש שורפת בעיניים. בנודיס לעומתו כבר באטרף מהדקה הראשונה, משתולל על הקווים וגומר חצי גרון צ'יק צ'אק.
האוהדים של שתי הקבוצות נותנים וואחד פייט אחד לשני ואז מגיעה הבומבה של נחמיאס, הוא תופס את הראש כלא מאמין ורץ לחגוג עם הקהל, 17 שחקני רכש ולבסוף מגיע המגן תוצרת בית שכובש שבוע שני ברציפות ונותן לקרית גת שש נקודות ששוות רק מילה אחת, עלייה.

הקהל של מרמורק נרגע במעט, הגול שנכבש בשער שנמצא מטרים ספורים לידם, הוריד במקצת את המוטיבציה והם עוברים כבר לשפה אחרת הנקראת בפיהם, "ירדנית". היא כוללת רק דבר אחד, שירים על היריבה העירונית שעריים.
מחצית שנייה מתחילה, "בנודיס תתעורר כבר" צועקים האוהדים אך מרמורק נראית דווקא טוב בדקות הללו ואז מגיע פדידה שמתמהמה ברחבה ולבסוף צולל באומנות, "פנדלללל, תשרוק", אלו היו הקולות מהיציע, "בטלוויזיה אומרים אלף אחוז פנדל ואדום" צועק לעברי רונן גלברט אביו של טום השוער אשר חמוש בצעיף של מנצ'סטר יונייטד אך מה לעשות שגם פרשנים טועים, עומרי כהן לוקח נקי את הכדור מפדידה, קפלן השופט בצדק לא שורק ובסיום גם מקבל חופן מחמאות מאנשי איגוד השופטים אשר באו לצפות בו.

אוהדי קרית גת מתחילים לצעוק לאדומים, "יאללה הביתה" ובאופן מפתיע אנשי האצולה מצטרפים לשירה ולבסוף גם מוחאים לעברם כפיים, הם יודעים היטב שקבוצתם עושה מעל ומעבר בעונה הזו, מי מהם חלם במחזור השישי כשהם היו בסמיכות לקו האדום שלבסוף יגיעו עד הלום.

בדקה ה-85 מחזה הזוי, המשחק עדיין במתח שיא אבל עדני נכנע, הוא הולך לעברו של מיכה יפרח שבינתיים החליף לחולצה צהובה, לוחש לו משהו באוזן ומתחיל לנענע איתו בסוג של ריקוד נצחון, כנראה שגם ליו"ר הותיק הוקל במשהו, מה הוא צריך את צרות הליגה הלאומית עם תקציבי עתק, תנו לו לפגוש את אזור ומחנה יהודה כל שבוע.

שריקת הסיום מגיעה ואיתה הרמקולים פוצחים בשירו של עומר אדם, "יא חביבי תל אביב", אז נכון זו עדיין לא מכבי, הפועל או אפילו בני יהודה (ואולי היא דווקא כן) אך לבינתיים לפחות זו בית"ר תל אביב רמלה שתזכה לראות את הקרנבל הצהוב בעונה הבאה.
יפרח בטירוף, הוא פורץ למגרש ומחבק מכל הבא ליד, רק היה חסר לו כי בהשקעה שכזו הוא עוד יצטרך לראות את ליגה א' מול העיניים. לבסוף הוא מגיע לזדה, החיבוק ביניהם נמשך לפחות דקה, גם יפרח יודע היטב שאם הוא לא עושה את הסוויץ' הזה עם שרון אביטן בדיוק לאחר המפגש הקודם בינו למרמורק, קרית גת הייתה כנראה נקברת עוד עונה בליגה הזו.

שחקני מרמורק הולכים בינתיים בראש נפול להודות לאוהדים, אין מה לעשות, רובם הודה בפה מלא שקרית גת פשוט קבוצה טובה יותר, בנודיס הולך לקבל ניחומים מהמשפחה, הוא נתן פייט, הגיב נכון לנעשה במגרש אך זה פשוט לא הספיק ביום הנתון שהיה כל כולו צהוב.

בינתיים שני הווינרים הכי גדולים, זדה ושלומי משה מתחבקים ארוכות במגרש, בדיוק לפני סיבוב שלם הם היו קבורים עמוק עמוק באדמה, משה הסתכסך עם אביטן ולא נספר מקצועית כשמנגד זדה נוצח בחוץ עם מכבי יפו לנס ציונה בסוג של משבר אשר פקד את קביליו.
מיד לאחר אותו הפסד החליט האחרון לקחת אחריות, שם את המפתחות על השולחן בידיעה ברורה שאת שארית העונה הוא כנראה יבלה בחיק המשפחה אך כדורגל זה מקצוע לא צפוי והנה ארבעה חודשים לאחר מכן ושניהם חוגגים עליה ללאומית, הקריירה שלהם בנסיקה מטאורית כשבינתיים במגרש אחר בדיוק באותו זמן, הגורל צוחק בקול רם כששוב יפו מפסידה לנס ציונה והפלא ופלא, המאמן ממעלה אדומים הפעם לא אשם.

החגיגות נמשכות, יפרח את יצחקוב על הכתפיים ואם הם ישימו בשנה הבאה סכום דומה לזו הנוכחית פלוס עזרה קטנה מהעירייה (שתצטרך גם להתקין תאורה מתאימה במגרש), קרית גת תוכל לתת לאוהדיה אחלה עונה גם בליגה הלאומית שאיננה רחוקה ברמתה מליגה א' ולא תמצאו רבים שיחלקו על כך בזמן הנוכחי.
יפרח ויצחקוב גם צריכים ללמוד היטב את המקרים של העולות האחרות, להתעקש על מגרש ביתי וכמובן לבחור יחד עם זדה בקפידה את שחקני הרכש. הפועל הרצליה עלתה מליגה א', הצליחה לטייל בדיוק שנתיים בלאומית ונשרה, מכבי יבנה? היא כרגע המועמדת מספר אחת לנשור בחלוף שנתיים והיא משחקת כל העונה בכלל בנס ציונה וקטמון? איכשהו גם היא הצליחה להסתבך בתחתית.

בשישי הקרוב בוינטר כנראה תעלה קרית גת באופן רשמי ואם לא, זה יקרה בשבוע לאחר מכן מול בת ים, 11 שנים חיכו וציפו לכך אוהדי הקבוצה שעדיין מפנטזים על ימי מיקי עטיה, פרוחננקובס ודוברובין, מי יודע? אולי יום אחד הם עוד יחזרו.
* צפו בסרטון המוטיבציה שהגיע אלינו באדיבות אחד השחקנים והוקרן בחדר ההלבשה, רגע לפני שריקת הפתיחה.
תגובות
+ הוסף תגובה