למרות שתובע ההתאחדות המליץ על משחק חוזר החליט הדיין גיורא לנדאו, לפסוק על הפסד טכני לעמישב. גיא גולדפרב מסביר את השיקולים המשפטיים, מדוע יש לעמישב בעיה לקראת הדיון בעליון ומדוע חובה לקיים משחק חוזר.

אני באופן אישי דוגל שמשחק כדורגל צריך להיות מוכרע על המגרש במיוחד שבמקרה הנ"ל עמישב לא השיגה יתרון כלשהו על מכבי יפו (בשונה משיתוף שחקן שלא כדין). לפיכך, היה מקום לקנוס את עמישב ולפסוק בכ"ז על משחק חוזר.
אך לנדאו, מתוקף תפקידו ראה דבר אחד לנגד עיניו: את התקנון.

נספח א' לתקנון האליפות, סעיף 1 ב' אומר במפורש: "קבוצות ליגת העל, לאומית, ארצית, א' ו-ב' חייבות לשחק על מגרש דשא בלבד".
על פניו, ע"פ דו"ח השופט והצילומים המארחת, עמישב לא קיימה את חובת הקבוצה הביתית כשלא סיפקה מגרש ביתי העומד בתקנון. זה החוק היבש. 

לדעתי זה עדיין לא מצדיק הפסד טכני. טוהר הספורט היה חייב להיות כאן נר לרגליו של הדיין שכנראה החליט להיצמד עד הסוף לתקנון.

מי שחושב שהיום נפל דבר בכדורגל הישראלי מוטב כי יחשוב פעם נוספת. על סמך תקדימי עבר סביר להניח כי עמישב פ"ת תזכה בערעור שתגיש לבית הדין העליון לפחות במשחק חוזר. את ה-750 ₪ קופתה תספוג.
גם אנשי יפו יודעים זאת ולכן לא יצאו מגדרם לשמע פסק הדין.

היסטורית ההרשעות בבית המשמעתי שבוטלו ע"י בית הדין העליון ארוכה מאד ולפעמים מעוררת תהייה לגבי נחיצותו של בית הדין המשמעתי, במתכונתו הנוכחית ובסמכויות המופקדות בידו אך לא בזה עסקינן.

הבולטת שבהן הייתה בשלהי עונת 2007/8. בית"ר ירושלים זכתה אז רשמית באליפות והייתה אמורה לחגוג אותה בטדי במשחק מול מכבי הרצליה שנאבקה על חייה בליגה.
אוהדי בית"ר פרצו לכר הדשא על מנת לחגוג עוד לפני שריקת הסיום והמשחק הופסק. בית הדין המשמעתי פסק על הפסד טכני לבית"ר שבדיעבד היה קריטי עבורה של הרצליה וזאת למרות שהתובע, שלום אבן עזרא המליץ את משחק חוזר ללא קהל בין הקבוצות.
בית"ר הגישה ערעור בבית הדין העליון שביטל את ההחלטה של המשמעתי ופסק על משחק חוזר. מי ייצג את ההתאחדות בדיון ? ניחשתם נכון, אבן עזרא.

אותו אבן עזרא יהיה כנראה נציג ההתאחדות גם בדיון העתידי של עמישב.

תקדימים יש. לפני כחודשיים היו אמורות אחי עכו וכפר סמיע מליגה ב' לארח את יריבותיהן בני עראבה ובני מג'אר בהתאמה במגרשים בביר אלמכסור ובפקיעין גם כן בהתאמה. שני המגרשים הללו נמצאו באותו סוף השבוע בלתי ראויים ושתי המארחות הועמדו לדין, הורשעו ונענשו בהפסד טכני.
שתיהן ערערו לעליון שלא ביטל את ההרשעה ואת הקנס אך פסק על משחק חוזר.

לקראת הדיון הצפוי בעליון על עמישב לקחת בחשבון גורם חשוב. אחי עכו וכפר סמיע היו אמורות רק לשחק על המגרשים האמורים. עבורה של עכו היה זה בכלל משחק רדיוס. שתיהן מתאמנות במגרשים אחרים ולכן לא היו מודעות למצבם של המגרשים האמורים.
עמישב לעומתן, גם מתאמנת בסירקין. כלומר, מצבו של המגרש היה ידוע לאנשיה עוד לפני המשחק. מדוע איש שם לא התריע על כך בפני הגורמים המוסמכים ? יכול להיות שהעדיפו שם לטמון ראשם בחול (תרתי משמע..) ולגלגל את האחריות לפתחה של ההתאחדות לכדורגל. אף אחד לא האמין שיש מצב שיבטלו משחק בליגה א' בגלל מגרש לא ראוי ועוד יפסקו על כך הפסד טכני.

ושוב, אני ממשיך לטעון: משחק כדורגל חייב להיות מוכרע על כר הדשא. יש את חוק ההגיון.

אגב, למי שתוהה, יפו שקיבלה זכות דיבור בדיון היום לא דרשה ניצחון טכני. היא דרשה בסה"כ שיפוי למקרה שיפסק משחק חוזר. שיפוי לאוהדים שהגיעו בהמוניהם לסירקין ולא ראו משחק בדמותו של משחק ערב ושיפוי מההתאחדות על ההוצאות הכספיות שיגרמו לקבוצה כתוצאה ממשחק חוזר (אוטובוס, עלות בעלי תפקידים וכד').

אז בואו נקווה שבית הדין העליון יפעיל שיקול דעת ויפסוק על משחק חוזר ושהקבוצה הטובה יותר, תנצח.